בס"ד
ה"סילבסטר" חג גדול
ל...יהודים[1]
"בביאת
המשיח אני מאמין.
ואף
אם יתמהמה, בכל יום אחכה לו
!"
- ובאמת אנו מאמינים
: הן זהו אחד מעיקרי הרמב"ם באמונתנו. תארו לעצמכם שמסתבר ליהודי דתי שבעוד
שנה בדיוק המשיח יגיע . איזו שמחה וצהלה :
חג גדול ליהודים - ולכל העולם ! .
. . ואז, בדיוק לפני הרגע הגדול, כשכולנו
נכונים ומזומנים לקבלת פני המשיח , במקום שנקבע מבעוד זמן, מסתבר שחלה טעות והוא
לא יגיע . איזו אכזבה רבתי. אילו צער ויגון קודר!
. . . ובכן, דבר כזה קרה כבר לפני 1011 שנים, אבל
בצורה שונה לגמרי. ( על כך אני מרחיב בהרצאותי למבוגרים.
כאן
יובאו הדברים בקיצור).
לקראת סוף
שנת 1000 , סוף המילניום הראשון, החלו להתקבץ ברומא המוני חלכאים ונדכאים ממרחבי
אירופה , שהאמינו, שישו המשיח עומד להגיע בלילה האחרון של אותה שנה, לפי
חישובי-קיצין של "מומחי הכנסיה", על פי נבואות עתיקות שהסתמכו, כמובן ,
על כתבי הקודש.
היו אלה
רוזנים, שועי-ארץ וגם המוני איכרים, שנטשו את כל רכושם, הונם, משפחותיהם ואדמותיהם
, כדי להגיע "נקיים וטהורים" עניים כישו עצמו. לבושי סחבות וקרעים, עוטי
שק ואפר על ראשם, נעו באלפיהם לקבל פני משיח , ברומא הקדושה, בדחילו ורחימו,
לכשיגיע. פרושים מכל אדם המתינו , סגופים
כנזירים, לבואו של המשיח, מצפים בחיל ואימה למשפטו הנורא : רק הצדיק והטוב האמיתי
יזכה לגן-עדן עלי-אדמות. כל האחרים, יישלחו , חלילה, להיצלות לנצח באש-הגיהינום.
ומי לא פחד מאש-הגיהינום ? הן זה היה הנימוק העיקרי של כל המנצרים, מדורי-דורות .
הם הלכו
וגדשו את העיר ורחובותיה, ואת גדות הטיבר, במשך כמה וכמה חדשים . קבצנותם האומללה,
צחנתם ועליבותם המכמירה , המאיסו את העיר על תושביה הגאים. אפילו הקרדינאלים
בואתיקאן לא ידעו מה לעשות.
ראה המשך : ה"סילבסטר" חג גדול ל...יהודים [2]
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה