למה טרח המצביא הימי להביא לאירופה צמח מקצווי-העולם ?
לא רק בימינו. גם במאות הקודמות [בעיקר החל מסוף ימי הביניים] ידעה אירופה סערות חברתיות, שלטוניות , טכנולוגיות ודתיות. התפשטות יכולות-ההשכלה והטכנולוגיות המתפתחות יצרו מוביליות חברתית מתגברת, מבחינות רבות. התהפוכות החברתיות והשלטוניות יצרו "אצילים ושועי-ארץ" חדשים, שמאד השתדלו להפגין עושרם ומעמדם בלבושם, בבתיהם - ובגניהם. חלו התפתחויות נפלאות בארכיטקטורה, פריחה בתרבות ובאמנות, ובהצגתן לעין-כל. לפעמים בראווה ורהב, וכל המרבה, הרי זה משובח. ומה מרשים יותר מגני-פאר נהדרים, המפגינים את יכולותיהם של הגננים לאקלם עוד-ועוד צמחים חדשים ונדירים מארצות אכסוטיות ורחוקות ? אלפי צמחים חדשים הגיעו אז לארמונות אירופה וגניה, בדרך-לא-דרך ובמאמצים גדולים. חלקם נשתלו בגנים הפתוחים, אך רבים-רבים גודלו בבתי-צמיחה מיוחדים, בחממות, וכו'. אכן, היתה זו תקופת פריחה גם לגננות ולשתלנות. הידע על הצמחים השונים נאסף בשקדנות במאות גנים ברחבי-היבשת. אלא שריבוי הצמחים הביא לבלבול בשמותיהם. רק ב-1735 המציא המדען השוודי לינאוס את שיטתו המוצלחת למיון סוגי הצמחים וסיווגם. שיטתו התקבלה עד מהרה , ונהוגה עד היום, בשינויים קלים. השיטה הזו עזרה בכך שכל צמח (וגם כל חיה) קיבל רק שם מדעי אחד, אחיד, המורכב משם הסוג ושם המין, בלטינית [שפת-המלומדים מאז ומתמיד]. ראשוני הצמחים קיבלו את השם שבחר להם לינאוס. הצמחים החדשים (שלא היו מוכרים, עדיין) שהתגלו "היו פנויים" לקבל את השם שיבחר האיש שגילה אותם, או הביאם , או שפירסמם לראשונה. וכך נהוג עד היום, אף כי, עדיין, יש תחרות עצומה בין המדענים גם על בחירת השם – והאפשרות בכך להנציח את שם החוקר-הגנן , או ארצו, וכו'.
לא ברור מי היה זה שהחליט להעניק לה את שמו של Louis Antoine de Bougainville. אבל ברור לגמרי שהשם ראוי והוגן, כי לואי בוגנויל היה זה שהביאה לאירופה. בכך הונצח שמו של איש נפלא ואמיץ זה. זכה דה בוגנויל שייקראו על-שמו אי [האי הגדול ביותר בקבוצת "איי שלמה"], מיצר ים, והצמח שדיברנו עליו כאן.
כנראה שתחילה הובאה הבוגנוויליה לצרפת. מגני צרפת התפשט הצמח במהירות לכל גני אירופה , בעיקר לאיזורים שאינם סובלים מקרת-חורף ממושכת, כמו ארצות דרום אירופה ואיי הים התיכון.
בהרצאותי אני מספר על עוד צמחים רבים שמנציחים אישים. חלק מאישים אלה, למרות שתרמו למדינתם או חברתם, לא היו מוכרים לנו כיום וזיכרם היה אובד לעד, לולא היה איזה צמח נקרא על-שמם. מי יודע על-שם מי נקראים הדיפנבכיה, הלואיזה , הטולבגיה, ועוד ?
ולסיום : גם בארצנו יש צמחים כאלה, המנציחים אישים, בעיקר חוקרים וגננים. הידוע שבהם הוא אהרונסונית פקטורובסקי Aaronsohnia factorovskyi , ממשפחת המורכבים, הפורח בצהוב, והמכסה שטחי מדבר נרחבים מערד ועד בגדד, במקומות שם יורדים פחות מ-130 ממ" בשנה, והמנציח שמות שני חוקרים עבריים, אבל "שובר שיניים" לסטודנטים. . . הצמח תואר לראשונה כחדש למדע על ידי פרופ' אלכסנדר אייג מייסד מדע הגיאובוטניקה בישראל. אהרון אהרונסון (מארגון "נילי" ) היה חלוץ הבוטניקה החקלאית בישראל. הבוטנאי אליעזר פקטורובסקי היה ידידו של אהרונסון. שניהם אספו את הצמח במדבר-יהודה וחשדו כי הוא חדש למדע. אייג תאר אותו כסוג חדש למדע , וכיוון שהיה הראשון שתיאר אותו ופרסמו, היה זכאי לתת לו שם כרצונו , ובחר להנציח דווקא שמות שני חבריו ! צמח נוסף נקרא על-שם שני חוקרים: ורבורגינית פקטורובסקי, נקראת על שם פקטורובסקי , ועל-שם אוטו ורבורג, בוטנאי ופעיל ציוני. הצמחים שנקראו על שם פקטורובסקי, נדונו מחדש בדיוני ועדת השמות של האקדמיה ללשון עברית , כי בנו של פקטורובסקי שינה את שם המשפחה לפקטורי, ודיון שלם נסוב סביב השאלה את מה יש להנציח, את שם האב כשהיה או את שם המשפחה הנוכחי. בסופו של דבר הוחלט לשנות גם את שמות הצמחים לפקטורי. וכך הם עד היום.
במקומות שהדבר אפשרי ומתבקש, אני גם מראה ומדריך כיצד ניתן להכין בקלות ייחורים מהצמח ולהכין עשרות ומאות שתילים חדשים שלו "באפס מחיר". במקומות כאלה ואחרים [למשל ב"חוגי גינון ייעודי לקשישים"] אנו גם מתפנים לגידול הצמחים האלה ושתיליהם, לבדיקתם המדוקדקת ולחקירתם.
האם לא היית רוצה שגם שימך יונצח כך ?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה