לבר-המצווה שלי קיבלתי מהורי במתנה את הספר "1000 אישים" [אז עוד היה נהוג לתת ספרים במתנה]. כ"תולעת-ספרים" אוטודידקט מיד קראתיו כולו וכך התוודעתי לדמויות-מופת של גברים ונשים ש"עשו היסטוריה". בין האישים שמשכו את ליבו של הילד התמים היו דון יוסף נשיא ודודתו דונה גראציה, שכבר 350 שנים לפני הרצל חלמו - והתחילו לממש – הקמת מדינה יהודית בארץ-ישראל. עם השנים למדתי עליהם עוד ועוד.
כשהתחלתי להרצות על הנושאים שאני אוהב, אספתי עוד ועודחומר מחקרי וסיפורי רב על שני אישים גדולים, דגולים ומרתקים אלה. כמובן,התקבלתי ל"פסטיבל דונה גראציה" שניפתח בטבריה, ב-2010 במלאות 500 שנים להולדתה, לאחר ראיון עם המארגן, היוזם ו"הרוח החיה" ד"ר צבי סחייק . שמחתי שאוכל להעניק מהידע הרב שלי לבאי הפסטיבל המתענייננים. התמניתי להיות מדריך באחד משלושה האוטובוסים שיסיירו בעיר ובסביבתה, ולהיות אחראי גם על כל ההיסעים ועל שני המדריכים-הנוסעים האחרים, (שהם מדריכים ותיקים ומנוסים ממני) ועל מערכת ההיסעים בכל היום הראשון של הפסטיבל. שיחות-ההכנה של הצוותים לימדו על הכנות מעולות ומדוקדקות לקראת בואם של למעלה מ-700 אורחים , חלקם קשישים או מוגבלי-תנועה. לכל אחד הותאמה מסגרת ראויה במיוחד בשבילו.
ההכנות הוכיחו עצמן התיאום היה מופתי וארבעת ימי הפסטיבל עברו ללא-תקלה. לאורחי-מלונות-הפסטיבל הצטרפו במהלך הפסטיבל עוד מאות רבות של תיירים מזדמנים, וכאלה שלא התאכסנו במלונות המוזמנים-מראש.
באירוע של הפתיחה החגיגית בערבו הראשון של הפסטיבל השתתפו יותר מ1300 איש. בפסטיבל היו שלל אירועים , גם בבוקר (עד 1400) וגם בערבים (עד חצות) : 6 סיורי-בוקר רגליים [לשעתיים] מודרכים בעיר העתיקה של טבריה (עם הפתעות ותיאטרוני-רחוב שהציגו ארועים בחיי דונה גראציה ), במסלולים שונים ודגשים שונים. 3 סיורים באוטובוסים [לשעתיים] בקברי צדיקים וב"יער שווייץ". ביקור [לשעתיים] במוזיאון דונה גראציה, עם סרטוני המחשה מצויינים ועם אפשרות להתלבש [ולהצטלם] בבגדי-התקופה. שיט ספינות מודרך על האגם הרוגע. בכל הסיורים שולבו אף פעילויות נוספות והתיירים והאורחים הוזמנו לסייר ברחובות העיר היפה ובסביבתה הקרובה. כל ערב היה מופע אומנים ישראליים.
אני הדרכתי בשלושה סבבים, כאשר באחרון, בגלל שהיה חסר מדריך ממש "בדקה התשעים"(הגיעו אורחים מעל ליכולת הניבוי והוסיפו עוד אוטובוס), הדרכתי בו-זמנית בשני אוטובוסים, כשאני קופץ מאחד לשני. כשי, הוזמנתי להגיע ביום הבא לשייט ב"ספינות הפסטיבל".
לא היה רגע דל. הגיעו גם אישי-ציבור וידוענים, שחלקם זיהיתי [גאולה כהן, סמדר שיר, ועוד] והם, ועשרות מבין מאות האורחים שאני פגשתי והדרכתי (למרות שהדרכתי רק יום אחד, בגלל התחייבויות קודמות להרצאות במקומות אחרים) סיפרו לי [ולשאר חברי הצוות] כמה נהנו ועד כמה היה הפסטיבל הזה מיוחד וגילה להם קטעי היסטוריה חשובים ומשמעותיים שלא היו מוכרים להם. אחדים אפילו טרחו להתקשר אלי הביתה ולהודות לי אישית על המקומות ש"גיליתי להם מחדש". זכיתי גם להכיר מדריכי-תיירים מעולים הגרים באזור, ואולי גם אוכל לשתף איתם פעולה.
הפסטיבל היה אירוע חשוב ומשמעותי לעיר טבריה. עד כמה הוא חשוב , גם מבחינת התודעה הציבורית והלאומית וגם מבחינה כלכלית ותיירותית ,נראה , בודאי, בשנים הבאות.
להתראות בפסטיבלים הבאים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה