הרצאות לגימלאים: מיטב השיר - כזבו ( חלק א)



האגדה היפהפיה והמתקתקה-מרה על אפולון ודפנה היתה אהובה עלי מאז ששמעתיה כילד . אבל תמיד הצטערתי על סופה הטראגי לשני גיבוריה. עם השנים למדתי להכיר עוד אגדות על אהובותיו (ואהוביו) של אל האור, האמת והנבואה, פטרון המוזות והתרבות ושומר הנעורים והנערים. המתמיה ביותר באגדות אלו (ובמיתולוגיה היוונית בכלל) הוא הסתירה-הפנימית (האימננטית) הטבועה בהן. סתירה ?!  - סתירות ! ! 

תיאודור צ'זאריו : אפולו ודפנה



1.    הכיצד זה שאל האמת והנבואה , היודע-כל, מתנפל על נערות  (ונערים) באהבתו הדורסנית, שגורמת לקיצם הטראגי של כולם? אם הוא אל היודע מה צופן העתיד, כיצד אינו חש במה שעומד , בעתיד הקרוב ביותר, לקרות לו ולאהוביו? ואם כן, מדוע הוא , בכל זאת פועל כפי שהוא פועל ואינו מרסן עצמו ?

2.    ואם נאמר , בהקשר לנ"ל, כדי להסבירו "אדם  -  קרוב אצל עצמו" , הרי שכאן לא מדובר באדם , אלא באל אדיר-כח-ויכולות . שוב תמיהה.

3.    ואם הוא אל כה רב-כח, מדוע אינו מנסה , ובודאי שאינו מצליח , לתקן את שניפגם ?

התשובה לשאלות האלה חייבת להיות מהותית, לא רק פילוסופית.

תשובה ראשונית ו"טבעית" לשאלה מדוע אל האמת, הבואה ומגן-הנערים והנעורים פועל בצורה כה יצרית-חייתית ובשרירות-לב – היא פשוטה : משום שהוא רוצה וגם יכול ואין ביד אף אחד למנוע זאת ממנו.

אבל , דווקא בגלל זה, האגדות האלה ממחישות את כוחם המוגבל של האלים המיתולוגיים ואת יכולותיהם הדלות. אבל גם את אופיים השרירותי וחולשותיהם הרבות : קטנוניות וחולשת-דעת, חוסר מוחלט של ריסון עצמי והתאפקות, שימוש רב באלימות, חוסר התחשבות ברצונם של אחרים ובדעותיהם ורגשותיהם, התחמקות מהודאה-על-חטא והתחמקות מעזרה לנפגעים והתעלמות מהם ומגורלם ופגיעה בהם.

אגדות המיתולוגיה, יפות ככל שתהיינה  [והיוונים העריצו את היופי – הן יפי –הגוף והן יפי-האמנות והשירה !] , מתקתקות ומושכות-לב מאין-כמותן,  חושפות את האלים במלוא כיעורם הנפשי וחולשות-האנוש שלהם מתעצמות  ומועצמות עם כל סיפור נוסף.

כשאני משווה אגדות-כשפים אלה אל תורתנו, עיקריה וציווייה המאד-ארציים, אני מעריץ את התנ"ך והתלמוד וגיבוריהם עוד הרבה יותר ומבין את גדלותם הנפלאה והאמיתית לאשורה.

שתי תובנות נוספות שניתן להפיק מהסיפור :1.  לא כל הנוצץ  - זהב הוא. גם אל האור והאמת, אל הנערים, האמור לשמור עליהם , ברגע שמערב שיקולים זרים שלא ממין העניין [תרתי-משמע] , או ברגע שהוא מעורב רגשית ,  עלול לעשות שטויות ! 

2. אפילו תהיה היפה שבגברים – עדיין לא מובטח לך, שתזכה רק משום כך, בליבה של הנערה שצדה את עיניך. "האדם יראה לעיניים . האל [ולפעמים – גם האישה] יראה ללבב".